שינויים צפויים בהגדרת תושבות לצורכי מס

עדכון חשוב יצא בשנת 2021 בנוגע לרפורמה – לחצו למעבר לעדכון האחרון

 

להלן ההמלצות הצפויות הרלוונטיות ליחידים המבצעים רילוקיישן (נכון לחודש נובמבר 2019):

1. מספר ימי שהייה

כיום: על פי מבחן הימים (שהוא חזקה הניתנת לסתירה הן על ידי היחיד והן על ידי פקיד השומה), תושב ישראל לצורכי מס הוא מי ששהה לפחות 183 ימים בארץ או מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנה, ובשלוש השנים האחרונות יותר 425 ימים או יותר.

המצב המוצע: ייקבע כי אם הנישום שהה בישראל יותר מ-183 ימים, הוא ייחשב כתושב ישראל (חזקה שאי אפשר לערער עליה).  אם שהה בישראל פחות מ-183 ימים, מס הכנסה יבחן את "מרכז החיים" של הנישום.

* במקרה שהיחיד ביצע רילוקיישן למדינת אמנה קיים ספק אם להוראה החדשה בדין הפנימי בישראל יהיה תוקף, הואיל והכלל הוא כי "הדין הפנימי הישראלי אינו גובר על הוראות האמנה".

אולי יעניין אותך גם >>> ניתוק תושבות | ניתוק תושבות מס הכנסה | ניתוק תושבות ביטוח לאומי

2. פיצול תא משפחתי

כיום: הפסיקה מכירה באפשרות שאחד מראשי המשפחה העובד בחו"ל לא ייחשב כתושב ישראל, אף שמשפחתו נותרה בישראל (ראו לדוגמה פס"ד מיכאל ספיר).

המצב המוצע: אם בן הזוג העובד בחו"ל נמצא בישראל לפחות 90 ימים בשנה, ומשפחתו מתגוררת בישראל – הוא ייחשב כתושב ישראל לצורכי מס.

3. הגדרת "תושב חוץ"

כיום: מי שנמצא בחו"ל לפחות ארבע שנים, שבהן בשנה הראשונה והשנייה שהה בחו"ל יותר מ-183 ימים ובשנה השלישית והרביעית מרכז חייו נמצא בחו"ל – מוגדר כתושב חוץ.

המצב המוצע: ייערך שינוי בהגדרת "תושב חוץ", כך שהרף התחתון יהיה שלוש שנים (במקום שנתיים כיום).

4. מס הגירה

מס הגירה הוא "מס יציאה", שמטיל מס רווח הון על הנכסים של מי שחדל להיות תושב ישראל.

ביום ניתוק התושבות יראו את הנכס כנמכר לפני היום שבו חדל הנישום להיות תושב ישראל. המכירה הזאת היא "מכירה רעיונית" (המס, כאמור, מעוגן בסעיף 100א' לפקודה).

אם הנישום לא דיווח בתוך חודש מיום הניתוק על "המכירה הרעיונית" ולא שילם את המס שנבע מכך, מס הכנסה רואה כאילו ביקש הנישום לדחות את תשלום המס ליום מימוש הנכס ואז ישלם את המס כתוצאה מכך (המס יחושב באופן ליניארי לפי תקופת ההחזקה בישראל ובחו"ל. על הבעיות בסעיף והפתרונות להן נרחיב במאמר נוסף)

הבעיה בישראל היא, כאמור, האכיפה והגבייה של המס.

מס הכנסה שוקל לשנות את חובת הדיווח, ואולי לחייב את המנתקים תושבות לדווח על נכסיהם או להעביר את הנכסים בבעלותם לידי נאמן כדי שיוכל לגבות את המס.

יש לציין כי לא ברור כעת אם ההמלצות יוחלו באופן רטרואקטיבי או שמא יחולו אך ורק על מי שיבצע רילוקיישן לחו"ל לאחר כניסתן לתוקף.

שינויי החקיקה הצפויים עלולים להטות את הכף בשנה הראשונה לניתוק לטובת מס הכנסה. בשנים שלאחר מכן המבחנים נשארים אותם מבחנים. עם זאת, כמובן, אפשר ורצוי לתכנן את היציאה לרילוקיישן מבעוד מועד כדי להתמודד עם החקיקה הצפויה.

אני ממליץ לכל היוצאים לרילוקיישן לקבל ייעוץ בנושא לפני המעבר למדינת התושבות – מניסיוני המקצועי, ייעוץ בטרם המעבר יקל עליכם וייתן לכם את הכלים לתכנן את המיסוי בצורה מיטבית