עבודה ברילוקיישן יוצרת אתגר מיסוי כפול. הצורך להתנהל מול רשויות המס במדינת היעד בה מתגוררים ובמקביל להסדיר את המעמד מול רשות המסים בישראל בשביל למנוע כפל מס.
איך מס הכנסה מתייחס לרילוקיישן?
רשות המיסים מבחינה בין סוגים שונים של רילוקיישן, לא כל מקרה דומה לשני.
קיים מצב של רילוקיישן זמני, עובד שעובר למדינה אחרת לתקופה מוגדרת מראש. במקרה כזה, הוא ממשיך להיחשב תושב ישראלי לצורכי מס וחלה עליו חובת דיווח על הכנסות מכל מקור בעולם, לא משנה איפה הוא עובד.
לעומת זאת ישנם מקרים רילוקיישן קבוע. מצב בו עוברים ליעד אחר, ללא הגדרת זמן ברורה עם כוונה להשתקע במדינה. במצב כזה, מומלץ מאוד לבצע תהליך של ניתוק תושבות ממס הכנסה שמונעת חובת מיסוי על הכנסות מחו"ל.
כשלקוח מגיע אלי לייעוץ מס לפני רילוקיישן, אני בוחן את הסיטואציה שלו, לכמה זמן הוא נוסע ומציג בפניו את השיקולים השונים. יש הבדל בדרך בה אנחנו מטפלים בעובד שנוסע לשנה לבין הדרך בה אנחנו מטפלים בעובד שנוסע לשלוש שנים או יותר.
מודלים משפטיים של העסקה
העסקה פנים-ארגונית: מצב בו העובד רשום בחברה ישראלית אך מוצב לעבודה בחו"ל. במקרה כזה, המעסיק הישראלי עשוי להמשיך לנכות מס במקור, מה שמחייב תיאום בין המיסוי במדינה בה נמצא העובד בפועל לבין הדיווח בישראל.
העסקה ישירה: מצב בו העובד חותם על חוזה עבודה ישיר מול גורם זר. מדובר על עובדים ששכרם משולם בחו"ל. האתגר כאן, הוא דיווח נכון והבטחת זיכוי בגין המס הזר ששולם.
עקרון התושבות במיסוי הישראלי
מבחני התושבות
קביעת מעמד התושבות היא הבסיס לקביעת חבות המס בישראל. מדינת ישראל ממסה את תושביה על בסיס כלל-עולמי, כלומר על כל הכנסותיהם מכל מקור.
מבחן מרכז החיים: זה מבחן המהותי ומרכזי בו רשות המיסים בודקת את מכלול הקשרים של עובד – משפחתיים (בן זוג, ילדים), כלכליים (נכסים, חשבונות בנק, קופות גמל), וחברתיים (מועדונים, חברויות). בשביל לוודא אם מרכז החיים שלו בישראל או במקום בו הוא מתגורר. אם הוא בישראל, אז יקבע שהוא נחשב עדיין תושב המדינה.
מבחן ימי השהייה: מבחן כמותי משלים. שהייה של 183 ימים או יותר בישראל בשנת מס או שילוב של 30 ימים בשנת מס נוכחית יחד עם 425 ימים במצטבר עם שנתיים קודמות יוצרות חזקה של תושבות בישראל. כמובן שבמידה והרילוקיישן הינו לתקופה של 3 שנים ומעלה ניתן לסתור את הטענה ולדווח למס הכנסה שניתקנו תושבות.
השלכות קביעת התושבות
עובד הנחשב לתושב ישראל חייב במס על כל הכנסותיו העולמיות, כולל קבלת משכורות מחו"ל. זאת בכפוף לזיכויים הנובעים מאמנות למניעת כפל מס. לעומת זאת, עובד שאינו תושב ישראל חייב במס רק על הכנסותיו ממקורות ישראליים.
אמנות למניעת כפל מס – איך הן משפיעות?
ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם למעלה מ-50 מדינות. אמנות אלו מהוות כלי מרכזי להקלה בנטל המס על עובדים ישראלים המועסקים בחו"ל.
מנגנוני הזיכוי באמנות
מנגנון הזיכוי :(Credit Method) מס ששולם במדינת המקור מוכר כזיכוי ממס המגיע בישראל. אם המס ששולם בחו"ל נמוך ממס הישראלי, יש לשלם את ההפרש. אם המס בחו"ל גבוה יותר, אין צורך בתשלום נוסף בישראל.
מנגנון הפטור :(Exemption Method) במצבים מסוימים האמנה קובעת פטור מוחלט ממס במדינה אחת. בדרך כלל זכות המיסוי הראשונה היא למדינת המקור (מדינת התעסוקה(.
הכרעה במקרי תושבות כפולה
כאשר גם ישראל וגם מדינה אחרת רואות את האדם כתושב שלהן, האמנה קובעת סדרת "מבחני שובר שוויון" (Tie-Breaker Rules) :
- מקום הדירה הקבועה
- מרכז האינטרסים החיוניים
- מקום השהייה הרגילה
- האזרחות
מבחנים אלו נבחנים בסדר היררכי עד להכרעה סופית.
ניתוח מצבי העסקה נפוצים
תושב ישראל המועסק בחו"ל תחת מעסיק זר
זה אחד המצבים הכי נפוצים אצלנו במשרד. מצב בו עובד ישראלי מועסק בחו"ל אך לא ניתק תושבות (למשל, משפחתו נותרה בארץ).
חובות הדיווח: חובה להגיש דוח שנתי (טופס 1301) ולצרף טופס 1322 לדיווח על הכנסות מחו"ל.
חישוב המס: ההכנסה מחו"ל מדווחת במלואה. מההכנסה ניתן להפחית הוצאות מוכרות לפי תקנות מס הכנסה:
- הוצאות אש"ל ודיור (בהתאם לתקרות)
- הוצאות חינוך ילדים (במידה והתקופה בחו"ל היא מעל 10 חודשים ברציפות)
- טיסות לישראל
- רכב המשמש להפקת הכנסה
לאחר ההפחתות, מחושב המס הישראלי. מהמס הזה מוזכה המס ששולם בחו"ל (לפי אמנה).
דוגמה מספרית: עובד המרוויח 100,000$ בארה"ב, יכול להפחית הוצאות בסכום של כ-50,000$ או יותר. בנוסף יזוכה על מסים פדראליים ומס המדינה ששולם בארה"ב. במקרים רבים, התוצאה היא אפס תשלום נוסף, ואף החזר מס בגין רילוקיישן בשנת היציאה.
ביטוח לאומי: העובד חייב בדמי ביטוח לאומי. במדינות אמנה, לאחר הוכחת תשלום ביטוח סוציאלי במדינה הזרה, החיוב מופחת לביטוח בריאות בלבד (כ-5%). במדינות ללא אמנה, החיוב הוא 12%.
ניתוק תושבות והחזרי מס
עובד המבצע ניתוק תושבות באופן פורמאלי ועומד בקריטריונים (בעיקר שלוש שנים מחוץ לישראל), משתחרר מחובת המס הישראלי על הכנסות מחו"ל החל ממועד הניתוק.
הזדמנות להחזר: בשנת היציאה, העובד עבד חלק מהשנה בישראל בלבד. מכיוון שמדרגות המס הן שנתיות, יש לחשב את המס על ההכנסה השנתית בפועל, מה שעלול להוביל להחזר מס בגין רילוקיישן במקרים של ניכויי יתר במהלך השנה.
עובדים ששכרם משולם בחו"ל – סיכון כפל מס
מצב בו העובד פיזית בחו"ל אך השכר שלו מגיע מחברה ישראלית יוצר סיכון של כפל מיסוי:
- ישראל מנכה מס במקור
- מדינת העבודה עשויה לדרוש מס על עבודה שבוצעה בשטחה
הפתרון: שימוש באמנות המס לשיוך נכון של ההכנסה למדינת התעסוקה, והגשת בקשה להחזר במדינה שבה לא אמורה להיות חבות. דבר זה מחייב ליווי מקצועי כדי למנוע קונפליקט עם שתי רשויות מס במקביל.
טעויות נפוצות בתהליך והשלכותיהן
אי-דיווח על הכנסות מחו"ל – אחת הטעויות הנפוצות ביותר של עובדים שעושים רילוקיישן הוא לחשוב שרשויות המס הישראליות לא "חשופות" למידע על הכנסות שלהם מחו"ל. לרשות המסים יש גישה לכל המידע הרלוונטי. אי דיווח על הכנסות מהווה עבירה פלילית ועלול להוביל לקנסות כבדים.
שימוש שגוי במבחן ימי השהייה – כמו שציינו, הרבה מאוד ישראלים שעושים רילוקיישן מסתמכים על ספירה של 183 ימים מחוץ לישראל כערובה לאי תושבות. זה חשוב, אך מס הכנסה בוחן את המקרה גם דרך התבוננות על הקשר של העובד לישראל, בעזרת מבחן מרכז החיים. לכן אסור להסתמך רק על ספירת ימים. כאן גם נכנס ההבדל בין מעבר זמני למעבר קבוע וביצוע ניתוק תושבות בצורה סדירה. כמו כן , בכל מקרה חייבים להגיש דוחות למס הכנסה בסטטוס הנכון.
חוסר תיעוד של מס זר – לצורך זיכוי על מס ששולם בחו"ל, נדרשים אישורים רשמיים מרשות המס הזרה (למשל W-2 מארה"ב, P60 מבריטניה). העברה בנקאית אינה מספיקה. ללא תיעוד נאות, הזיכוי לא יוכר, ויווצר כפל מס בפועל.
איך אנחנו מלווים אתכם בתהליך?
לפני שאתם יוצאים לרילוקיישן, אנחנו בוחנים ביחד מה הדרך הנכונה לגשת לעניין. האם כדי לכם לנתק תושבות או להישאר תושבי ישראל. ההחלטה היא לפי סוג המעבר ותקופת הזמן שאתם מתכוונים לשהות בחו"ל.
לאחר מכן, אנחנו מבצעים את השלבים הבאים בתהליך, בוחנים איזו אמנת מס קיימת מול המדינה אליה אתם עובדים, תכנון מס, ובניית אסטרטגיית פעולה.
במהלך שנת המס, נבקש שתשמרו מסמכים כמו תלושי שכר, אישורי מס, מסמכים רלוונטיים למגורים, קבלות שיכולות לשמש כהוצאות מוכרות (לדוגמא, דיור, טיסות) ובתום שנת המס נגיש, דוח שנתי מלא ומקיף עם הכנסות מחו"ל ובקשה לזיכויים.
כל עובד שעושה רילוקיישן זכאי גם להגיש בקשה להחזר מס במקרים הבאים:
- ניכוי חודשי לפי חישוב שנתי, אם העבודה בישראל הייתה חלקית.
- זיכויים שלא ניתנו בזמן אמת.
- הוצאות מוכרות שלא דווחו
מניסיוני, החזר מס בגלל רילוקיישן יכול להגיע לסכומים משמעותיים אם פועלים בצורה נכונה ושמים דגש על כל פרט בתהליך הבקשה.
ביטוח לאומי – הממד המשלים
העסקת עובדים ברילוקיישן מחייבת טיפול גם בהיבט הביטוח הלאומי. זוהי מערכת נפרדת ממס הכנסה, אך בעלת השלכות מהותיות.
מדינות אמנה: ישראל חתומה על אמנות ביטחון סוציאלי עם מספר מדינות (ארה"ב,קנדה, מדינות האיחוד האירופי ועוד). במדינות אלו, לאחר הוכחת תשלום ביטוח סוציאלי במדינה הזרה, העובד משלם בישראל רק דמי ביטוח בריאות (כ-5%).
מדינות ללא אמנה: העובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מלאים (כ-12%) בנוסף לביטוח בריאות, גם אם משלם ביטוח דומה במדינה הזרה.
שמירת זכויות: יש לשקול את השלכות הפסקת התשלום לביטוח לאומי על זכויות עתידיות (פנסיה, זכויות סיעוד). במקרים מסוימים כדאי להמשיך לשלם תשלום מינימאלי כדי לשמור על רצף.
ליווי מקצועי בתחום ההעסקה ברילוקיישן
טיפול בהשלכות מס לעבודה ברילוקיישן דורש מומחיות בתחום המיסוי הבינלאומי והיכרות מעמיקה עם אמנות המס. משרדנו מתמחה בליווי עובדים ישראלים המועסקים בחו"ל, החל משלב תכנון טרום יציאה, דרך הגשת דוחות שנתיים מורכבים וטיפול בזיכויים ממס זר, ועד ייצוג בפני רשויות המס בדיוני שומה.
לצורך יצירת קשר ולקבלת ייעוץ מקצועי עם צוות המשרד אתם מוזמנים להתקשר לטלפון 054-2900267 או במייל Yishai@israel-tax.co.il
שאלות – תשובות
1.האם חייבים לדווח למס הכנסה בישראל על קבלת משכורות מחו"ל אם עובדים בחו"ל שנתיים?
כן, אם לא בוצע ניתוק תושבות פורמאלי. תושב ישראל חייב לדווח על כל הכנסותיו מכל מקור בעולם. ניתוק תושבות ממס הכנסה מחייב שהייה מחוץ לישראל של שלוש שנים לפחות, בצירוף ניתוק מרכז החיים. שנתיים בחו"ל אינן מספיקות. כמו כן, יש לוודא שמבחן מרכז החיים אכן עבר לחו"ל – כלומר המשפחה, הנכסים העיקריים והקשרים החברתיים נמצאים בחו"ל.
אי-דיווח מהווה עבירה פלילית ועלול להוביל לקנסות משמעותיים, בייחוד בעידן של חילופי מידע אוטומטיים בין מדינות. כמו כן , בין אם מנתקים תושבות ובין אם נשארים תושבי ישראל שמפיקים הכנסה בחו"ל – מחוייבים להגיש דוחות למס הכנסה
2.מהן ההוצאות המוכרות לניכוי עבור עובדים ישראלים המועסקים בחו"ל?
תקנות מס הכנסה מאפשרות הכרה במגוון הוצאות הנובעות מהעבודה בחו"ל: הוצאות אש"ל (מזון ומגורים) בהתאם לתקרות שנקבעו לפי מדינות, הוצאות דיור בפועל (במקרים מסוימים), הוצאות חינוך ילדים, טיסות מישראל למדינת התעסוקה וחזרה, והוצאות רכב המשמש להפקת הכנסה. חשוב לשמור על כל האסמכתאות (חוזה שכירות, חשבוניות, כרטיסי טיסה).
סכום ההוצאות המוכרות יכול להגיע לסכום משמעותי, ומהווה כלי משמעותי להפחתת נטל המס. יש להקפיד על תיעוד מלא ולוודא שהבקשה להכרה בהוצאות מוגשת כדין במסגרת הדוח השנתי.
3.איך מתבצע זיכוי על מס ששולם בחו"ל, והאם ניתן לקבל החזר מס בגין רילוקיישן?
הזיכוי מתבצע באמצעות טופס 1324 שמוגש יחד עם הדוח השנתי. יש לצרף אסמכתאות רשמיות מרשות המס הזרה המעידות על המס ששולם (למשל W-2 מארה"ב).
רשות המיסים הישראלית תחשב את המס המגיע בישראל על ההכנסה מחו"ל, ותזכה את המס ששולם בחו"ל. אם המס בחו"ל גבוה יותר, אין תשלום נוסף. אם המס בישראל גבוה יותר, יש לשלם רק את ההפרש.
באשר להחזר מס – בשנת היציאה, העובד עבד חלק מהשנה בישראל בלבד.מכיוון שמדרגות המס הן שנתיות, ניתן לחשב את המס רק על התקופה שעבד בישראל, מה שעלול להוביל להחזר משמעותי במקרים של ניכוי יתר במהלך השנה. זהו תחום שדורש מומחיות, ומומלץ לפנות לייעוץ מקצועי.
4.מה ההבדל בין דמי ביטוח לאומי במדינות אמנה למדינות ללא אמנה?
ההבדל מהותי ומשפיע באופן ישיר על העלות הכוללת. במדינות אמנה (כמו ארה"ב, קנדה, מדינות האיחוד האירופי), ישראל מכירה בביטוח הסוציאלי ששולם במדינה הזרה. לאחר הגשת אישור מרשות הביטוח הסוציאלי הזרה, העובד משלם בישראל רק דמי ביטוח בריאות (כ-5% מההכנסה). במדינות ללא אמנת ביטחון סוציאלי, העובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מלאים בישראל (כ-12%), גם אם הוא משלם ביטוח דומה במדינה בה הוא עובד. זהו למעשה כפל תשלום.
בנוסף, יש לקחת בחשבון השלכות ארוכות טווח – הפסקת תשלום לביטוח לאומי עלולה לפגוע בקצבאות וזכויות סיעוד עתידיות, ולכן יש לשקול המשך תשלום מינימאלי כדי לשמור על רצף זכויות.
