ניתוק תושבות לאחר רילוקיישן
מה עושים אחרי שכבר עברתם לחו"ל?
ישראלים רבים מתחילים לטפל בנושא ניתוק התושבות רק לאחר הרילוקיישן.
המעבר כבר התרחש, העבודה בחו"ל התחילה, הילדים השתלבו במסגרות במדינה החדשה והחיים ממשיכים – ואז עולה השאלה: מה המעמד שלי בישראל, והאם הייתי צריך לבצע ניתוק תושבות?
החדשות החשובות הן שעצם העובדה שלא טיפלתם בנושא לפני הטיסה אינה אומרת בהכרח שאיחרתם את המועד. עם זאת, ככל שחולף הזמן חשוב יותר לבחון בצורה מסודרת מה קרה בפועל מאז המעבר ומהן חובות המס והדיווח הרלוונטיות.
האם רילוקיישן מנתק אוטומטית את התושבות?
לא.
רילוקיישן הוא תיאור של מעבר לחו"ל, בעוד שתושבות היא מעמד שנקבע בהתאם לכללים ולנסיבות.
אדם יכול לעבוד בחו"ל במשך תקופה ועדיין להיחשב תושב ישראל. מנגד, בנסיבות אחרות מרכז חייו של אדם יכול לעבור באופן ממשי למדינה החדשה.
לכן השאלה אינה רק "מתי טסתי?", אלא מתי, אם בכלל, עבר מרכז החיים שלי מישראל לחו"ל?
זו הבחנה חשובה מאוד.
הדבר הראשון שצריך לבדוק: מרכז החיים
בבחינת תושבות לצורכי מס נבדק מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם.
לאחר רילוקיישן כדאי לבחון, בין היתר:
מתי התבצע המעבר בפועל.
היכן מתגוררים בן או בת הזוג והילדים.
האם קיים בית קבוע בחו"ל.
מה קרה לדירה בישראל.
היכן מתבצעת העבודה.
היכן נמצאת הפעילות העסקית.
כמה ימים שהה האדם בישראל בכל שנה.
אילו זיקות כלכליות וחברתיות נותרו בישראל.
ככל שהחיים עברו בצורה מובהקת יותר למדינה החדשה, כך התמונה שונה ממקרה שבו העבודה עברה לחו"ל אך חלק משמעותי מהחיים נותר בישראל.
לא טיפלתי בניתוק תושבות לפני המעבר – מה עכשיו?
ראשית, לא כדאי לבצע פעולה אוטומטית לפני שבודקים את המצב.
יש לאסוף את הנתונים מאז היציאה מישראל ולבחון כל שנת מס רלוונטית.
חשוב במיוחד לבדוק את מספר ימי השהייה בישראל, מקום מגורי המשפחה, העבודה וההכנסות בישראל ובחו"ל.
במקרים מסוימים יש לבחון גם את חובות הדיווח לרשות המסים ואת הצורך במסמכים הנוגעים לטענת תושבות חוץ.
טופס 1348, לדוגמה, הוא נספח לדוח השנתי המשמש לדיווח העובדות שעליהן מבוססת טענה שאדם אינו תושב ישראל במקרים הרלוונטיים.
לכן, לא נכון להתייחס ל"ניתוק תושבות" כאל טופס אחד שמגישים בדיעבד וגומרים את התהליך.
ומה לגבי מספר הימים בישראל?
מספר ימי השהייה הוא חלק חשוב מהבדיקה.
פקודת מס הכנסה כוללת חזקות הקשורות, בין היתר, לשהייה של 183 ימים בישראל בשנת מס ולמבחן 30/425.
אבל גם כאן חשוב להימנע מטעות נפוצה:
פחות מ־183 ימים בישראל אינם שווים אוטומטית לניתוק תושבות.
יש לבחון גם את מרכז החיים.
לכן אדם שכבר נמצא ברילוקיישן צריך לנהל מעקב מסודר אחרי הכניסות והיציאות מישראל, אך לא להסתמך על ספירת הימים בלבד.
ניתוק תושבות לאחר רילוקיישן מול הביטוח הלאומי
הביטוח הלאומי הוא נושא נפרד שצריך לבדוק.
לפי הביטוח הלאומי, תושב ישראל שעובר לחו"ל ממשיך ככלל להיות רשום כתושב בחמש השנים הראשונות לאחר יציאתו. הביטוח הלאומי רשאי לבחון את התושבות גם קודם אם קיימים נתונים המעידים לכאורה שמרכז החיים עבר לחו"ל.
מי שעזב את ישראל והעביר את מרכז חייו לחו"ל באופן מלא יכול גם לפנות באופן יזום ולבקש להפסיק את התושבות לפני שחלפו חמש שנים.
אבל יש לכך השלכות.
הפסקת תושבות עשויה להשפיע על הזכויות בביטוח הלאומי ועל הזכאות לשירותי בריאות בישראל, ולכן לא נכון להחליט על המהלך רק כדי להפסיק חיוב חודשי.
ומה אם המשפחה נשארה בישראל?
זהו אחד המצבים שדורשים תשומת לב מיוחדת.
מקום מגורי בן או בת הזוג והילדים הוא זיקה משמעותית בבחינת מרכז החיים.
בביטוח הלאומי הנושא אפילו מפורש יותר: במסגרת בקשה להפסקת תושבות נבדק התא המשפחתי, וככלל לא תאושר בקשה כאשר בן או בת הזוג והילדים נשארים בישראל.
לכן רילוקיישן של אדם אחד שונה מהותית, מבחינת בחינת העובדות, ממעבר של המשפחה כולה.
אילו מסמכים כדאי לשמור אחרי הרילוקיישן?
ככל שעובר הזמן, תיעוד טוב הופך לחשוב יותר.
בהתאם למקרה, כדאי לשמור חוזי שכירות או רכישה בחו"ל, חוזי עבודה, מסמכי מס במדינת היעד, מסמכים הנוגעים למסגרות החינוך של הילדים ותיעוד של ימי השהייה בישראל.
יכולים להיות רלוונטיים גם מסמכים הקשורים לבית בישראל, פעילות עסקית והכנסות בארץ ובחו"ל.
המטרה היא פשוטה: אם בעתיד יהיה צורך להסביר היכן התנהלו החיים בתקופה מסוימת, עדיף להסתמך על מסמכים שנשמרו בזמן אמת ולא לנסות לשחזר את התמונה שנים לאחר מכן.
האם אפשר לבצע ניתוק תושבות רטרואקטיבי?
במקרים מסוימים יש משמעות לבחינת מעמד התושבות גם ביחס לשנים שכבר חלפו, אך אין כלל שלפיו ניתן פשוט לבחור בדיעבד את מועד ניתוק התושבות.
יש לבחון מה היו העובדות בפועל בכל תקופה, את מרכז החיים, ימי השהייה, חובות הדיווח וההתנהלות מול הרשויות.
זו בדיוק הסיבה שכאשר אדם נמצא כבר שנה, שנתיים או יותר בחו"ל ולא טיפל בנושא, כדאי לבצע בדיקה מקצועית לפני הגשת מסמכים או הצהרות.
ניתוק תושבות לאחר רילוקיישן – עדיף להסדיר מאשר להניח
אחת הטעויות הגדולות היא להניח ש"אני כבר גר בחו"ל, אז הכול הסתדר לבד".
ייתכן שמרכז החיים אכן עבר לחו"ל, אבל צריך להבין את המשמעות מבחינת מס הכנסה, ביטוח לאומי וחובות הדיווח. במקרים אחרים, התמונה עשויה להיות מורכבת יותר מכפי שנראתה בתחילת הרילוקיישן.
ככל שבודקים את הנושא מוקדם יותר, קל יותר להבין את המצב ולתכנן נכון את השנים הבאות.
רו"ח ישי פלח מתמחה במיסוי רילוקיישן ובניתוק תושבות ומלווה ישראלים שכבר עברו לחו"ל בבחינת מעמד התושבות ובהסדרת ההתנהלות מול הרשויות בישראל.
כבר עברתם לרילוקיישן ולא הסדרתם את נושא התושבות? פנו לרו"ח ישי פלח לבדיקת המקרה, להבנת המעמד הקיים ולבניית דרך הפעולה המתאימה מכאן והלאה.