מבחן מרכז החיים

המבחן המרכזי לקביעת תושבות לצורכי מס

כאשר ישראלי עובר להתגורר בחו"ל, אחת השאלות החשובות ביותר היא האם הוא עדיין נחשב תושב ישראל לצורכי מס. בניגוד למה שנהוג לעיתים לחשוב, התשובה אינה נקבעת רק לפי מספר הימים שבהם שהה בישראל.

אחד המבחנים המרכזיים לקביעת התושבות הוא מבחן מרכז החיים.

המבחן בוחן למעשה שאלה פשוטה לכאורה: איפה נמצאים החיים האמיתיים של האדם? בישראל או במדינה שאליה עבר?

התשובה יכולה להשפיע על חבות המס בישראל, חובות הדיווח ועל האפשרות להיחשב תושב חוץ לאחר רילוקיישן.

מהו מבחן מרכז החיים?

פקודת מס הכנסה מגדירה תושב ישראל, לגבי יחיד, כמי שמרכז חייו בישראל.

כדי לקבוע היכן נמצא מרכז החיים נבחן מכלול הקשרים המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים של האדם.

בין היתר עשויים להיבחן:

• מקום בית הקבע.

• מקום מגורי האדם ובני משפחתו.

• מקום העבודה או העיסוק הקבוע.

• מקום האינטרסים הכלכליים הפעילים והמהותיים.

• מקום הפעילות בארגונים, באיגודים ובמוסדות שונים.

• זיקות נוספות המעידות היכן מתנהלים חייו בפועל.

המשמעות החשובה היא שאין בדרך כלל פרט בודד שמכריע את שאלת התושבות. מסתכלים על התמונה הכוללת.

מרכז החיים הוא יותר מכתובת מגורים

נניח שאדם קיבל הצעת עבודה בארצות הברית ועבר להתגורר שם.

הוא שכר בית, עובד במשרה מלאה בארצות הברית, ילדיו לומדים בבית ספר מקומי, בן או בת הזוג עברו איתו, והוא מנהל שם את שגרת החיים המשפחתית והכלכלית.

במקביל נשארה בבעלותו דירה בישראל ויש לו חשבון בבנק ישראלי.

האם הדירה וחשבון הבנק הופכים אותו בהכרח לתושב ישראל?

לא.

אלו נתונים שיכולים להיות רלוונטיים, אבל הם נבחנים כחלק ממכלול הנסיבות.

מהצד השני, גם שכירת דירה וקבלת עבודה בחו"ל אינן מוכיחות לבדן שמרכז החיים נותק מישראל.

לדוגמה, התמונה יכולה להיות שונה כאשר אדם עובד בחו"ל אך בן או בת הזוג והילדים ממשיכים להתגורר בבית המשפחה בישראל והוא מגיע לארץ בתדירות גבוהה.

מה המשמעות של מקום מגורי המשפחה?

למשפחה יש משקל משמעותי בבחינת מרכז החיים.

כאשר המשפחה כולה עוברת למדינת היעד, הילדים משתלבים במסגרות חינוך מקומיות ובני הזוג מנהלים את חייהם שם, הדבר עשוי לתמוך בטענה שמרכז החיים עבר לחו"ל.

כאשר בן או בת הזוג והילדים ממשיכים להתגורר בישראל, שאלת התושבות עשויה להיות מורכבת יותר.

אבל גם כאן אין להשתמש בכלל אוטומטי. יש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי.

ומה לגבי מבחן 183 הימים?

מספר ימי השהייה בישראל חשוב מאוד, אבל מבחן הימים ומבחן מרכז החיים אינם אותו דבר.

פקודת מס הכנסה כוללת חזקות מספריות המסייעות בקביעת התושבות. אחת הידועות שבהן מתייחסת לשהייה של 183 ימים או יותר בישראל בשנת המס. קיימת גם חזקת 30/425, המתייחסת למספר ימי השהייה בישראל על פני שלוש שנות מס.

החזקות ניתנות לסתירה.

ומנגד, העובדה שאדם שהה בישראל פחות מ־183 ימים אינה הופכת אותו אוטומטית לתושב חוץ.

לכן המשפט "הייתי פחות מחצי שנה בישראל ולכן ניתקתי תושבות" עלול להיות פשטני מדי.

איך מוכיחים שמרכז החיים עבר לחו"ל?

כאן יש חשיבות רבה לעובדות ולתיעוד.

בהתאם למקרה, ניתן לבחון מסמכים המעידים על מגורים במדינה החדשה, חוזי עבודה, מסמכים הנוגעים למסגרות החינוך של הילדים, תשלומי מס במדינת היעד, פעילות כלכלית ומסמכים נוספים המעידים על אופן ניהול החיים בפועל.

גם אופן ההתנהלות בישראל רלוונטי: השימוש בדירה בישראל, פעילות עסקית, מספר ימי השהייה בארץ ומקום מגורי המשפחה.

המטרה אינה לייצר באופן מלאכותי "סימנים" של תושבות בחו"ל. המסמכים צריכים לשקף את המציאות.

האם הכוונה של האדם חשובה?

כן, אך היא אינה עומדת לבדה.

בבחינת מרכז החיים יש משמעות גם להיבט הסובייקטיבי – היכן האדם רואה את מרכז חייו – אבל הכוונה צריכה להתיישב עם העובדות.

אדם יכול לומר שהוא עבר לחו"ל לצמיתות, אך אם מרבית חייו ממשיכים להתנהל בישראל, ההצהרה כשלעצמה אינה בהכרח מספיקה.

באותה מידה, אדם יכול לצאת מישראל בתחילה לתקופה שלא הייתה ברורה לחלוטין, ובהמשך לבסס בפועל חיים קבועים במדינה אחרת.

לכן חשוב לבחון את התהליך כפי שהתרחש בפועל ולא רק הצהרה אחת בנקודת זמן מסוימת.

מבחן מרכז החיים בביטוח לאומי

גם הביטוח הלאומי משתמש במרכז החיים לצורך בחינת תושבות, ומציין שני היבטים מרכזיים: מבחן אובייקטיבי, הבוחן בין היתר מגורים, משפחה, עבודה ונכסים, ומבחן סובייקטיבי המתייחס למקום שבו האדם רואה את מרכז חייו.

עם זאת, חשוב שלא לערבב בין המערכות.

קביעת התושבות לצורכי מס הכנסה וקביעת התושבות בביטוח הלאומי אינן בהכרח אותה קביעה, ולכן ברילוקיישן יש לבחון את ההתנהלות מול כל אחד מהגופים בהתאם לכללים הרלוונטיים.

למה כדאי לבדוק את מרכז החיים לפני רילוקיישן?

כאשר מתכננים מעבר משמעותי לחו"ל, עדיף להבין את השלכות התושבות מראש ולא לגלות אותן מספר שנים לאחר מכן.

בדיקה מקצועית יכולה לזהות מראש נקודות שעלולות להיות משמעותיות: משפחה שנשארת בישראל, בית הזמין לשימוש בארץ, פעילות עסקית בישראל, ביקורים תכופים או הכנסות ממספר מדינות.

הדבר חשוב במיוחד כאשר קיימות הכנסות גבוהות, עסק או חברה, מניות ואופציות, השקעות או נכסים משמעותיים.

מבחן מרכז החיים – כל התמונה חשובה

אין "כפתור" שמנתק את מרכז החיים ואין פעולה אחת שמוכיחה אותו.

מקום המגורים, המשפחה, העבודה, הנכסים, הפעילות הכלכלית, מספר ימי השהייה והכוונה של האדם מתחברים יחד לתמונה שממנה נבחנת התושבות.

לכן, אם עברתם לחו"ל או שאתם מתכננים רילוקיישן, כדאי לבחון את מרכז החיים באופן פרטני ולא להסתמך רק על מספר הימים בישראל או על ניסיון של אדם אחר.

רו"ח ישי פלח מתמחה במיסוי רילוקיישן ובניתוק תושבות. במסגרת הייעוץ ניתן לבחון את מכלול הזיקות לישראל ולחו"ל, את מבחן מרכז החיים ואת השלכות המס הנובעות מהמעבר.

מתכננים מעבר לחו"ל או שכבר נמצאים ברילוקיישן? פנו לרו"ח ישי פלח לבחינה מקצועית של מעמד התושבות שלכם ולתכנון נכון של המשך הדרך.